חוזרי הלקוחות שלנו, הכוללים פרשנות מקצועית חדשנית, מהווים מקור ידע ורפרנס מקצועי
05.03.25
חוזר לקוחות נ.פינברג מרץ 2025 (2) – פסק דין חדש – זימון עובד לבדיקה רפואית מטעם המעסיק
בחוזרנו מחודש יוני 2024 עדכנו אתכם בתיקון לתקנות דמי מחלה אשר לפיו עובדים רשאים למסור למעסיק תעודת מחלה גם ללא צורך בביקור רופא בתנאים מסוימים, כאשר מדובר בתעודת מחלה לפרק זמן של עד 4 ימים.
נזכיר כי על פי תקנות דמי מחלה, גם אם המעסיק חושד בתוקפה של תעודת המחלה שמסר העובד, כל עוד מדובר באישור מטעם רופא קופת חולים, הוא לא רשאי להעמידו לבדיקה רפואית על ידי רופא מטעמו.
כמו כן, תעודת מחלה לא תכלול פרטים כלשהם לעניין מחלתו של העובד, ובכלל זה ממצאים רפואיים או מצב בריאותי לקוי.
לפני מספר ימים ניתן פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב שבו נקבע כי במקרים מסוימים יש מקום להרחיב את התקנה גם כאשר מדובר בתעודת מחלה שהופקה על ידי רופא קופת חולים, כך שגם אם עובד ימציא אישור מחלה מאת רופא קופת חולים, המעסיק יהיה רשאי לדרוש ממנו שייבדק על ידי רופא מטעמו.
סע"ש 58217-06-22 אלבז גלית נ' אורית שירותים פיננסיים בע"מ מיום 2.3.2025.
באותו מקרה, מסרה העובדת תעודת מחלה של רופא קופת חולים לתקופה ממושכת, מיד לאחר זימונה לשימוע. למעסיק היו אינדיקציות לכך שהתובעת עובדת במקביל בעסק מתחרה. התובעת סרבה לדרישת המעסיק להתייצב לבדיקה רפואית ע"י רופא מטעמו.
בפסק דינו התייחס בית הדין לכך שכיום אין כל קושי לקבל אישור מחלה, ללא ביקור רופא ובלחיצת כפתור באמצעות אפליקציות קופות החולים. לכן, לשיטת בית הדין, אין עוד מקום לאבחנה בין תעודה רפואית המונפקת על ידי קופת חולים, לתעודה המונפקת על ידי גורם רפואי שאינו פועל במסגרת קופה כזו, ומדובר באבחנה מלאכותית שאיננה עוד בתוקף.
עוד התייחס בית הדין לעיתוי שבו מבקש המעסיק להעמיד את העובד לבדיקה רפואית מטעמו ולנסיבות הדרישה. כאמור, באותו מקרה, העובדת הפסיקה את עבודתה מיד עם קבלת מכתב זימון לשימוע והמעסיק חשד שהעובדת ביימה את מחלתה, תוך שעבדה באותו הזמן בעסק מתחרה.
בית הדין קבע כי בנסיבות אלה כאשר העובדת מנעה מהמעסיק את זכותו לברר את טענותיו כלפיה, וכפתה עליו הארכת חוזה העבודה תוך תשלום דמי מחלה, עמדה למעסיק הזכות להעמיד את העובדת לבדיקה רפואית ע"י רופא מטעמו.
נבהיר כי מדובר בפסיקה של בית הדין האזורי לעבודה ולא בהלכה מחייבת. בנוסף, יש לציין כי פסק הדין דן במקרה של התנהלות בעייתית, חריגה וחסרת תום לב מצד התובעת בהליך סיום עבודתה, תוך שבית הדין לא נתן אמון בעדותה.
עם זאת, עמדת בית הדין מסמנת הגמשה לגבי אפשרות המעסיק לתקוף את מהימנותו של אישור המחלה שהמציא העובד בנסיבות מסוימות.
לעניין זה נזכיר פסק דין נוסף שניתן לפני מספר שנים, שם העובדת דיווחה על מחלה בזמן ששהתה באותם ימים בלימודים במכללה. התובעת פוטרה בעקבות עבירת משמעת של הצגת אישורי מחלה פיקטיביים. בית הדין קיבל את טענת המעסיקה ולא נתן תוקף לאישורי המחלה. נקבע כי על אף שהעובדת הציגה אישורי מחלה מאת רופא קופת החולים, המעסיק הוכיח שהעובדת לא הייתה חולה בימים הנטענים
סע"ש 65244-05-16 שרון נחמני – ידיעות אחרונות בע"מ מיום 9.1.2017.
חוזרנו זה הוא לידיעה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי קונקרטי.